אופרייט ליס בע"מ נ' לוין ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

בפתח הדברים אומר, שלאחר דיון הוכחות בתיק, הסמיכו ב"כ הצדדים את בית-המשפט ליתן פסק-דין לפי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), וניתן על ידי פסק-דין במעמד ב"כ הצדדים.

כעבור דקות ספורות הופיעה בפני ב"כ הנתבעים וציינה כי נתבע 1 אינו מסכים לפסיקה לפי סע' 79 א' לחוק, ושיתכן שלא הסבירה לו את משמעות ההליך כדין, על כן ביקשה שינתן פסק דין מנומק, וזאת על פי הסכמתו של ב"כ התובעת.

בנסיבות אלה החלטתי לפנים משורת הדין לנמק פסיקתי, וליתן פס"ד שלא על-פי סעיף 79 א לחוק, על-מנת שתעמוד לצדדים זכות הערעור.

לגופם של דברים, ביום 21/9/08 בעיר חיפה, ברח' מוריה לכיוון רמת אשכול, התנגשו שני הרכבים זה בזה וארעה תאונת הדרכים (להלן: "התאונה").

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1"), שהיה הנהג ברכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד בפני נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהיה הנהג ברכב המונית (להלן: "המונית").

אין חולק כי רכב התובעת נפגע בחלקו האחורי שמאלי – בדלת ובכנף, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, כאשר עת/1 נסע ברכבו בנתיב נסיעתו, לפתע סטה רכב הנתבעים למסלול נסיעתו, ופגע ברכבו. לפיכך הנתבעים אחראים לקרות התאונה ולנזקים שארעו בגינה.

לטענת הנתבעים, רכב התובעת נסע בנתיב הימני ביותר המיועד לעצירת אוטובוסים, סטה מנתיב נסיעתו לתוך נתיב נסיעתו של המונית, מבלי שאותת וגרם ברשלנותו הבלעדית לקרות התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי מהנהגים סטה עם רכבו לכיוונו של האחר?

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות של הנהגים המעורבים בתאונה, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של עת/1, על פני גרסתו של הנתבע 1.

גרסתו של עת/1 נמצאה בעיני אמינה ומהימנה, והיה לה על מה לסמוך.

ובמה דברים אמורים:

העיד בפני עת/1 וציין כי נסע בנתיב הימני ישר, נהג המונית שהיה מקביל אליו מצד שמאל, סטה לעברו ופגע מאמצע הרכב לכיוון האחורי. כמו כן ציין כי נהג המונית "חתך" ימינה, וזאת משום שקיים שם מפרץ של תחנת אוטובוס וכנראה שהוא ראה נוסע (עמ' 2).

גם בחקירתו הנגדית, שב ואמר העד בצורה ברורה וחד-משמעית (עמ' 3): " אני נסעתי בנתיב הימני ביותר, הוא נסע בנתיב אחד שמאלי ממני, הוא האט את הנסיעה ואני המשכתי בנסיעתי שגם היתה איטית והוא פשוט נכנס בי בדלת האחורית".

כמו כן שנשאל עת/1 על ידי ביהמ"ש האם נהג המונית לא הבחין בו? השיב (עמ' 3) : "כנראה הוא לא ראה אותי במראה והוא הבחין בלקוח פוטנציאלי".